אשר אחד המנכלים הגדולים במשק אומר "אני בקושי יודעת מה קורה היום, אז את שואלת אותי מה יקרה מחר" זה בדיוק משקף את המצב בו נמצאים עסקים במדינת ישראל (לא רק בה אבל מאחר ואנו נמצאים כאן בישראל אנו נתייחס למה שקורה כאן)
כן זה בדיוק מה שקורה, אני עוד זוכר שבינו צדוק היה מנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון הוא הצהיר כי כול לילה הוא לא יודע מה יקרה מחר. האמת שמבחינה הגיונית זה נכון שהרי "הנבואה ניתנה לשוטים" ולא לחכמים, אך מאחר ובכלכלה ועסקים אנו נמצאים אז חוסר היכולת לצפות את המחר היא אנטי תזה מוחלטת לניהול תקין של מערך עסקי ועסקים.
עסק חייב שתהיה לו תוכנת סדורה של התנהלות.
חייב שתהיה לו אג'נדה לפעילות שלו
חייב שתהיה לו אסטרטגיה ובהמשך טקטיקה לניהולו התקין של העסק
אך כפי שעולה היום מההיבט העסקי ובהסתכלות רחבה על מה שקורה בכלל בעולם העסקים התזה הזאת הולכת ומתנפצת לה בין סלעי הים.
אז מה עושים?
איך בכול זאת מנהלים עסקים.
האם זה שלא ניתן לצפות מהלך שוק?
האם זה שלא ניתן להסתמך על דוחות קודמים או על סטטיסטיקות מקדמיות?
או האם זה קשור לתחום הניהול בלבד או לתחום השיווק או לנושא תזרים המזומנים שהוא הנושא האקוטי ביותר להישרדותם של עסקים.
כול מה שאמרתי נכון, ואמת ויציב.
גם נושא תזרים המזומנים שהוא בהחלט נושא אקוטי לא ניתן לצפייה בעיקר בצד ההכנסות שלו. שהרי ההוצאות ידועות בסטייה קטנה מראש, אך ההכנסות ורמת הרווחיות שהיא גורם משפיע על תזרים המזומנים אינם יכולים להיות צפויות מראש.
ואז כמנהלים מובילים רמת חוסר הביטחון בו אנו נמצאים בהנהגה של העסק או הארגון אותו אנו מנהלים מתנהלת בחוסר ודאות משווע ויוצר מצב של ניהול "כאן ועכשיו"
כ-יועץ עסקי אני מתחבט בשאלה באיזו דרך לייעץ לעסקים על פי נורמות מוסכמות מראש להנהיג את עסקם, אבל אני מגלה שכול נורמה שאני ינהיג או קביעה של אסטרטגיה כזאת ואחרת יכולה להתהפך לעסק לו אני מייעץ ומלווה.
כ-יועץ עסקי התחלתי לכוון את כווני הייעוץ והליווי שלי לכוון הטקטיקה ולא האסטרטגיה או התוכנית העסקית אותה בניתי מראש עם מאות עסקים.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי לקחתי לי כמטלה ראשונה ומחויבת המציאות את תזרים המזומנים כצעד ראשוני לטיפול תוך שאני הופך אותו עם מקדם בטחון של בין 20% ל- 30% מה שמחייב את העסק או החברה שאני מטפל בה להגדיל את ההון העצמי (הון חוזר) של העסק ברמות גבוהות.
לפעמים לא ניתן להגדיל ברמות גבוהות את מקדם הביטחון בתזרים המזומנים מההון העצמי של הבעלים או המשקיעים ולצורך זה כן הייתי ממליץ על לקיחת הלוואה בנקאית בהחזר נוח (כול עוד זה אפשרי מבחינת הבנק או הביטחונות אותו העסק יכול להעמיד לטובת ההלוואה)
לאחר שהתגברתי על נושא תזרים המזומנים עם מקדם הביטחון שיצרתי הייתי ניגש לניהול על פי טקטיקה עכשווית (כאן ועכשיו) הדבר דומה לאפשרויות של הטייס המטיס את מטוסו או ע"י לחיצה על כפתור הטייס האוטומטי או כאשר הוא לוקח את הגה המטוס לידו). במקרה הזה הייתי לוקח את הגה העסק ליידי ומנהל אותו על פי הצרכים והיכולות של ה-היום ולא של המחר.
דרך ניהולית זאת בוודאי שהיא לא דרך ניהול רצויה, אך היא דרך אלטרנטיבית לניהול נכון של עסק וחברה בימים ובתקופה הנוכחית.
כ כיועץ אסטרטגי אני די שלם אם שיטת הניהול הזאת כפי שציינתי מאחר והיא מאפשרת לי ולמנהל העסק או החברה להתנהל לפי הגורמים המשפיעים של ניהול החברה, מכירות, הוצאות, העסקת עובדים, גביית חובות, דחיית תשלום במידת הצורך וכ"ד.
אני יודע כי ברמת הניהול הזאת קשה מאד לעסקים גדולים להתנהל שהרי הדבר דומה בין ניווט בין גלי הים של ספינה קטנה או של ספינה גדולה כאשר זו האחרונה קשה יותר לניווט. אבל במציאות של היום יעשו חושבים כול אותם בעלי חברות גדולות במשק הישראלי ליצור "מועצת מנהלים קטנה ומצומצמת שיכולה לקבל החלטות יום יומיות ולנווט את העסק בהתאם) בדיוק כפי שנהגו ראשי ממשלה בעבר ובהווה עם צוות מצומצם (ומי לא מכיר את המטבחון של גולדה מאיר ז"ל)
דורון עמית יזם, מקים, מנהל עסקים בתחומים שונים, ידע וניסיון עצום בתחום העסקים והחברות, ידע וניסיון אישי בקריסה של חברות, בהקמה של חברות ובהישרדות אישית ועסקית
